חוק כלבים מסוכנים - זכרו! אין כלבים מסוכנים יש בעלים מסוכנים

כלב מסוכן מוגדר:

כלב שגילו מעל שלושה חדשים שנשך ונשיכתו גרמה לחבלה.

כלב מזן מסוכן – גזע שהשר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע לגביו בתוספת שהוא גזע מסוכן.

כלב שהוא הכלאה של זן מסוכן, וקיים דמיון בין דפוסי ההתנהגות והתכונות הפיזיות שלו לכלב מסוכן.

בהכנת רשימת זני הכלבים שהוכרזו כמסוכנים בישראל, נלקחו בחשבון שתי תכונות עיקריות של הכלב: מידת התוקפנות שלו והנזק שהוא עלול לגרום. שמונה זני כלבים מוגדרים כ"כלב מסוכן" בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, והם:

אמריקן סטאפורדשייר בול טרייר (אמסטאף) (American Staffordshire Terrier) (AmStaff)

בול טרייר

דוגו ארגנטינאי (dogo argentino)

טוסה יפני (Tosa)

Terrier) (Staffie)

פיט בול טרייר

פילה ברזילאי (fila brasileiro)

רוטווילר

החוק אוסר להרבות כלבים מסוכנים בישראל. יש לעקר או לסרס כלב מסוכן בהגיעו לגיל חצי שנה ואלך. במידה ויש אישור שלא לעקרו או לסרסו עקב סכנת חיים לכלב, יש למנוע ממנו הזדווגות.

על החזקת כלב מסוכן יש שורה של הגבלות. ובהן:

החזקת כלב מסוכן מותרת רק בידי בני 18 ומעלה.

החזקת כלב מסוכן ברשות הפרט חייבת להיות באופן שלא יוכל לצאת מהמתחם הסגור, תוך הצבת שלטי אזהרה, ושימת זמם בכל מקרה שיש בסביבה אדם מתחת לגיל 16.

החזקת כלב מסוכן ברשות הרבים הוגבלה לידי אדם בוגר מגיל 18, הכלב חייב להיות מוחזק ברצועה שאורכה לא יעלה על שני מטר, ושפיו חסום בזמם.

העונשים עבור הפרות חוקים אלו יכולים להגיע אף עד שנת מאסר.